גיבוי בענן
מהו עקרון החשיבה הנמצא מאחורי גיבוי בענן?
מרבית אמצעי הגיבוי הישנים ייצרו עותקים של המידע המגובה באמצעי אחסון פיזיים, אשר לרוב, אוחסנו בסמוך למידע המקורי, בארונות המשרד, למשל. גיבוי זה היה יעיל אך ורק במקרים של קריסת המערכת, אבל במקרים בהם נגרם נזק פיזי לארגון (כמו שריפה, שיטפון או פגיעת ברק), גילו בעלי העסק הנדהמים, כי הם אמנם טרחו וגיבו את המידע כסדרו, אולם כעת, אין להם מה לעשות איתו, כי הוא נפגע, בדיוק ברמה בה נפגע המידע המקורי. הגיבוי לשרתים לוקאליים היווה עליית מדרגה מסוימת ברמת האבטחה של הגיבוי, אולם, עדיין, בכל הנוגע למיקום האחיד, הוא היה בנחיתות מבחינת התוצאות. לכן, נולד הצורך להרחיק את הגיבוי מהמקור ככל האפשר, וכאן, גיבוי בענן השתלב והציע את הפתרון המושלם.
מה צריך לבדוק כאשר אתם חושבים על גיבוי בענן?
- מהי תדירות הגיבוי – כמובן שהגיבוי היעיל ביותר הוא הגיבוי שנעשה בתדירות גבוה, ולכן, גיבוי אחת ליום עדיף על גיבויים בתדירויות אחרות
- האם הגיבוי נעשה באופן אוטומטי או יזום – מרבית הגיבויים לענן נעשים כיום באופן אוטומטי, אבל חשוב לוודא זאת
- איזה חלק מהמידע שלכם מגובה – ניתן לגבות חלקים מסוימים מהמידע, ולכן, חשוב להחליט מראש על סדרי העדיפויות – מה זקוק לגיבוי ומה פחות חיוני
- האם מדובר בגיבוי בודד או בגיבוי כפול – גיבוי כפול פירושו שהמידע מגובה בשני שרתים הממוקמים במקומות שונים בארץ / בעולם
- האם קיימת הצפנה ומהי רמתה – על הצורך בהצפנה אין צורך להסביר לכם, לכן בדקו גם את רמת ההצפנה ולא רק את קיומה
- כמה גרסאות נשמרות לכל פריט מידע – גרסאות מאפשרות לנו לשוב אחורה בזמן, במידה וגרסת המידע האחרונה פגומה.