זיהוי הנכסים והמשאבים הקריטיים:

• קביעת רשימת הנכסים של הארגון כמו נתונים רגישים, מערכות מידע ותשתיות מחשוב.
• הבנה מה המידע החשוב ביותר להגנה ומה השפעת פגיעה בו.

זיהוי סיכונים פוטנציאליים:

• זיהוי האיומים האפשריים על אבטחת המידע והמערכות, כגון מתקפות סייבר, תקלות טכניות, טעויות אנוש, או אסונות טבע.

הערכת ההסתברות וההשפעה:

• ניתוח הסיכונים שנמצאו על פי רמת הסבירות להתרחשותם והשפעתם על הארגון.
• דירוג הסיכונים לפי רמת החשיבות וההשפעה הפוטנציאלית.

הערכת בקרות קיימות:

• בדיקה של אמצעי ההגנה והבקרות הנוכחיות שהארגון מפעיל כדי למנוע או להתמודד עם הסיכונים.
• זיהוי פערים באבטחת המידע ובבקרות הנדרשות.

המלצות ותוכנית פעולה:

• הכנת דוח עם המלצות לצעדים שיינקטו לצמצום הסיכונים.
• תכנון פתרונות מונעי נזק כמו שדרוג תשתיות, הגברת אמצעי הגנה ואבטחת מידע, או הדרכת עובדים.

מעקב ובקרה מתמשכת:

• תהליך מתמשך של ניטור הסיכונים ובקרת יישום הפתרונות שהומלצו.
• עדכון הסקר והתאמתו לאיומים החדשים ולשינויים בתשתיות הארגון.